פנדה

מגיע בצורת מקלות קטנים וצבעוניים, רכים וגמישים, שנמרחים על הנייר או על משטחים אחרים במרקם עשיר ואטום.

בשונה מפסטל יבש (Soft Pastel), הוא פחות מתפורר, לא מייצר הרבה אבקה, ובעל מרקם שמנוני שמאפשר שכבות ובנייה של צבע.

היסטוריה קצרה

פסטל השמן פותח בשנות ה־20 של המאה הקודמת על ידי חברת Sakura היפנית, שיצרה את סדרת ה־Cray-Pas. הרעיון היה ליצור חומר נגיש יותר מצבעי שמן, שמתאים גם לילדים וגם לאמנים מקצועיים. מהר מאוד הוא אומץ על ידי אמנים מודרניסטיים כמו פיקאסו וצ’גאל, שהעריכו את החופש שהוא נותן ואת היכולת לעבוד עם צבעים חיים ועשירים מבלי להזדקק לממסים מאז הפסטל השמן הפך לכלי מקובל גם בציור אמנותי וגם בחינוך לאומנות.

תכונות מרכזיות

1. צבעים עזים -  הפיגמנט בפסטל שמן מרוכז מאוד, והתוצאה המתקבלת נוטה להיות בוהקת ומלאת חיים.
2. שכבתיות - ניתן למרוח שכבות ולבנות עומק, אם כי בגלל מרקמו השומני קשה להגיע לשכבות אינסופיות ועלול לייצר לכלוך. 
3. ערבוב וגירוד - אפשר לערבב צבעים ישירות על הנייר בעזרת האצבע, שפכטל קטן או מקלון, וגם לגרד שכבות ליצירת טקסטורות.
4. משטחי עבודה - מתאים לנייר מחוספס, קרטון, קנבס ואפילו עץ.
5. עמידות - בניגוד לפסטל יבש, הוא פחות רגיש למריחה מקרית, אבל עדיין מומלץ להגן עליו בלכה ייעודית (Fixative).
6. ניידות ונוחות - קל לקחת סט קטן לכל מקום, מה שהופך אותו לפופולרי אצל אמנים שעובדים בחוץ (plein air).

למה לשים לב כשעובדים איתו?

• קושי בתיקון - ברגע שמורחים , קשה “למחוק”.
• חום וסביבה - בטמפרטורות גבוהות הפסטל יכול להתרכך מדי ולהשאיר מריחות.
• שימור - כדאי לשמור עבודות עם שכבת לכה שקופה שתמנע הצטברות אבק והידבקות או עם נייר בין העבודות למנוע העברות. 
• שילוב עם טכניקות אחרות - בשל היותו בסיס שמן- ערבוב של פנדה עם חומרים כמו  צבעי מים, דיו או אקריליק, עלול להיות מורכב ולא תמיד אפשרי. 

גם פה חשוב להבין שיש מגוון רב של חברות בשוק. ככל שהחברה איכותית יותר צבע הפנדה יהיה רך יותר ובכך עוצמתי בציור ומלכלך יותר. 

הצעה לעבודה עם צבעי הפנדה: 
הדליקו דבק חם, מרחו פס ממנו ועליו עברו עליו עם הפנדה.
תופתעו מאוד מהתוצאה!